עם פטירתו של אדם לבית עולמו, מתחלק עזבונו (יתרת רכושו לאחר קיזוז חובותיו) באחד משני אופנים:

לפי הוראות חוק הירושה תשכ"ה-1965– זאת במידה והנפטר לא הותיר צוואה המפרטת מה יעשה

בפרטי עזבונו לאחר מותו – שאז נחלק עזבונו בדרך שמורה החוק, בין רעייתו (או הידועה בציבור שלו) ובין קרוביו הביולוגיים בסדר מעגלי הקרבה (לרבות ילדים מאומצים כדין).

לפי צוואה – ככל שמפורטים בה הוראות ברורות, מה יעשה בפרטי עזבונו לאחר מותו.
בישראל (להבדיל ממדינות אחרות בעולם) – צוואה גוברת על הוראות חוק הירושה ככל שהוראותיה אינן סותרות את חוקי המדינה ואת תקנת הציבור לכן ברור כי צוואה שנערכה באופן ברור ומדוייק – ממלאת אחר רצונו של ומשאלות לבו של הנפטר אחרי מותו, וכן מצמצמת חיכוכים ומאבקים בין קרובים וידידים של נפטר, על עזבונו.
 
כאשר אדם נפטר בלא להותיר צוואה – הוא נחשב כמוותר על רצונותיו ואדיש למה שייעשה בעזבונו. אז - במידה ועזבונו מהותי מבחינה כלכלית וערכית, גדולים הסיכויים שתיווצר מהומה בין יורשיו הביולוגיים והאחרים (כגון: אלמנתו, ידועתו בציבור, ילדים מאומצים שלא נרשם מעמדם ככאלה, ועוד תובעים ...) הטוענים למנה כזו או אחרת מהעיזבון. יש והמהומה שתיווצר על חלוקת העיזבון, תשבור שיאים שהדמיון לא מסוגל לשער את גודלם ואת עוצמתם. 

אין לטעות ולסבור שאם נפטר מותיר צוואה – לא יהיו מחלוקות לגביה, וגם כאלו שהדמיון לא משער, אך סביר שבמצב בו קיימת צוואה קטנים יותר סיכויי פריצתן של מחלוקות ושרידותן.
 
העברה בין דורית – היא העברת נכסי אדם בחייו ליורשיו אחרי 120... (בד"כ לילדיו – הדור הבא). בדרך כלל מדובר בהעברת שליטה ו/או בעלות בעסקים ונכסים, תוך הדרכת המקבלים בדרכי השימוש בנכסים וניהול העסקים וכן תכנון ארגוני ומיסויי מתאים. 

משרדי פועל במסירות ובמקצועיות בכל מגוון האפשרויות שמזמנים ענייני צוואות וירושות, לרבות עריכת צוואות, ניהול עזבונות וחלוקתם ליורשים, ייצוג צדדים בבתי משפט וכן ייעוץ ותכנון בענייני העברה בין דורית של רכוש ושליטה ניהולית ועסקית.